נועלים טענה

אומרים, מסכמים את התנאים עם הצד השני, ונועלים כך שאף אחד לא יוכל לחזור בו.

טענה היא תחזית על העתיד: "ביטקוין יגיע ל-150 אלף דולר לפני 2028", "דנה תסיים את המרתון", "יירד גשם בחתונה". נעילה שמה אותה על הפרוטוקול, מילה במילה, עם הרגע שבו נאמרה.

איך נועלים

• כותבים כמו שזה נאמר. פותחים טענה חדשה, מקלידים אותה ומציינים מי אמר. השופט הופך אותה לחוזה של ארבע שורות: השאלה, מועד, נחשב כ״כן״ ומקור.
• בודקים את החוזה. לפיו הטענה תוכרע, אז כדאי לתקן כל דבר לא מדויק: מספר, תאריך, מקור. חוזה ברור היום חוסך ויכוח אחר כך.
• בוחרים צד וכמה אתם בטוחים. רמת הביטחון נכנסת לרקורד, אז כדאי להיות כנים.
• שולחים את הקישור לצד השני. מי שמקבל רואה את הטענה, בוחר את הצד השני ונועל. אפשר להוסיף גם עדים: חברים שצופים בלי לבחור צד.

אחרי הנעילה

• אין חרטות. אי אפשר לשנות את החוזה אחרי הנעילה, אפילו לא אנחנו. כל גרסה נשמרת עם טביעת אצבע, כך שכל אחד יכול לבדוק שלא נערכה.
• טענה צריכה צד שני. אם אף אחד לא לוקח את הצד השני תוך 7 ימים, היא פגה.
• תגיע תזכורת לפני המועד, והתראה כשיש פסיקה.

טענות שאי אפשר לנעול

יש טענות שאי אפשר להכריע בהוגנות, ולכן השופט מבקש לנסח אותן מחדש לפני הנעילה: עמומות ("בקרוב", "לירח"), עניין של טעם ("יותר טוב", "יפה יותר"), רגשות, וכל דבר שעוסק בפגיעה באדם. השופט אומר מה לתקן, למשל "כמה בדיוק? במספר". ראו למה טענה לא הוכרעה.