איך השופט מחליט
השופט עיוור, מצטט מקורות, ואומר כשהוא לא בטוח.
השופט הוא שופט ה-AI שמכריע טענות על דברים שמדווחים בפומבי. הוא לא בוחר מנצחים. הוא עונה על שאלה אחת: האם מה שכתוב בחוזה קרה, עד המועד?
מה הוא רואה
רק את החוזה: השאלה, המועד, מה נחשב "כן", והמקור. אף פעם לא שמות, מי באיזה צד, כמה מישהו היה בטוח, תגובות, או מי שילם. הוא לא יכול להעדיף אף אחד כי הוא לא יודע מי זה מי.
איך זה עובד
- קודם הוא מחפש את הרשומה הרשמית, אחר כך דיווח חדשותי עצמאי, ואחר כך ראיות לתוצאה ההפוכה: תיקונים, ספירות חוזרות, דחיות.
- הוא קורא את החוזה כלשונו. "יותר מ-100" זה 101 ומעלה; "לפחות 100" כולל את 100. הוא לא מעגל ולא מנחש למה התכוונתם.
- מודל AI שני וחזק יותר בודק כל פסיקה לפני שהיא מגיעה אליכם.
מתי הוא מציג פסיקה
כללים בקוד שלנו, לא ה-AI, מחליטים אם פסיקה מוצגת. "כן" או "לא" דורשים לפחות 2 מפרסמים עצמאיים, כולל לפחות מקור ראשי או מרכזי אחד, והשופט צריך להיות בטוח לפחות ב-80%. אם משהו חסר, השופט לא מנחש: הטענה חוזרת אליכם להכרעה משותפת.
הכללים המלאים, הגרסה הנוכחית של השופט, כמה הוא דייק בבדיקה האחרונה שלנו, וכל שינוי שעשינו, נמצאים באיך השופט מחליט.
אם נראה לכם שהוא טעה
יש 72 שעות לערער. חבר משותף, העדים או בדיקה מעמיקה יכולים לבדוק שוב.